18 אפר

חקיקת חוקים, רשלנות ואיך כל זה קשור לזמני מצוקה

חקיקת חוקים הקשורים למחדל ולא לרשלנות רפואית

המקרה שהוביל לחקיקת החוקים האלה בארה"ב ב- 5 מדינות באזור ניו אינגלנד: מישהי נאנסה ונרצחה בקומפלקס מגורים בחניה. התחילו לאנוס אותה היא צרחה. יצאו אנשים החוצה, נכנסו לבתים, אף אחד לא התקשר למשטרה. בינתיים האנס חזר אחרי שהוא רואה שאנשים חזרו לביתם ורצח אותה. עד כמה הדברים עוברים לידנו. זה יצר מערכת חקיקה חדשה כדי לחייב. בחלק מהאוניברסיטאות עושים מחקרים כדי להבין איך זה קרה. הרי אנשים יכלו להרים רק את הטלפון. יש כאן תופעה שנגזרת לא מחוסר רצון שלנו לעזור אלא מפרשנות המציאות שמתרחשת במקרים שהרבה אנשים מעורבים. התחושה שלנו היא שזה לא התפקיד שלנו לפעול. מישהו אחר כבר הודיע והרבה פעמים לא קורה כלום. או יותר חמור מזה, פרשנות המציאות היא דרך העיניים של הסובבים אותנו. הנה אף אחד לא פועל אז למה שאני אפעל. אם מסתכלים על אופן ניסוח החוקים שלנו נראה כי זה מנסה למנוע את הרחבת חוג המצילים הפוטנציאליים כדי לא ליצור דילול רב מדי של התמריצים בהקשר זה. יש פה אלמנט תרבותי מעבר לאלמנט של לא יודעים של מי התפקיד. החוק הישראלי אומר שאם בפן הנזיקי של החוק הפלילי תקבל קנס, אפילו לא מאסר. חלק מהחוקים הנזיקיים אומרים לך שאם אתה עובר על פקודות החוק החוק שותק על העניין הזה. חוק לא תעמוד על דם רעך לא מייצר עוולה נזיקית. מה שעשו בבימ"ש מחוזי זה חיפשו חובה לצורך עוולת הרשלנות או דיברו על הפרת חובה חקוקה כאשר ההוראות בחוק הן אלה שישפיעו על ההתנהגות לצורך סעיף 63 לפקודת הנזיקין. החוק במקרה זה הוא חוק פלילי ולא נזיקי.

החוק עד עכשיו קובע חובה כללית אך מאוד מצומצמת. החוק מדבר על זירה מאוד מצומצמת של אנשים. רק אתה שם והצד שאתה מציל אותו שם, ואם אתה צריך לנסוע מת"א לחיפה כדי להציל מישהו זו כבר לא מסגרת החוק ("לא תעמוד על דם רעך"). החובה היא חובה שיורית, יש חובות ספציפיות שמוטלות על אנשים. למשל, על מציל בבריכה יש חובה ספציפית. החוק הזה מדבר על מצבים שמי שנמצא בסיטואציה הזו זר לחלוטין. הוא לא יצר סיכון ועכשיו הוא יכול לסייע. מדובר פה על צופה מן הצד ואם הוא לא צופה מן הצד יהיו לא חובות אחרות משמעותיות הרבה יותר. אם זה משהו מתוכנן מראש, בין שעל ידי המזיק, בין שע"י הניזוק זה לא תופס. לא רוצים להחיל על רופא (במקרה של רשלנות רפואית) אם שפתאום ארע דום לב והרופא (במקרה של רשלנות רפואית) לא הציל אותו. מדברים על מצבים שפתאום מישהו נופל מצוק ואני יכולה לשלוח לו חבל ולעזור לו. רק על נזק גוף ושלמות הגוף, לא נזק רכוש. החוק אומר שאם ה- B הוא אפס או קרוב לשם, כלומר החוק אומר לא. אם אתה מסתכן באופן עצמי אין עליך חובה מכוח חוק לא תעמוד על דם רעך. החוק הזה מדבר על עלות אפס על מי שמציל וגם על מי שמסכן אנשים אחרים. אם אני רואה מישהו שטובע בבריכה ואני לא יודע לשחות, אני בכלל לא צריך לקפוץ למים. אם תפעל אולי נעריך את זה, אבל אין לך חובה משפטית לפעול.
חקיקת חוקים

קיימות מספר אפשרויות להושיט עזרה במצב של מצוקה:

  1. להודיע לרשויות
  2. להודיע למישהו אחר שיושיט עזרה.

הכוונה היא לא להטיל את הנטל על מי שלא יכול לעזור. החוק דורש ממני שאותו אדם אחר יכול להגיש את העזרה, אולם אם אני רואה מישהו אחר טובע והתקשרתי למשטרה והודעתי לה פה זה נגמר. הרבה ביקרו את החוק בכך שזה חוק תרים טלפון. זה בעצם חוק חובת דיווח ולא חוק עשה. החוק הזה למעשה אומר את הדבר הבא: אם אתה לא קשור כי יש לך מערכת יחסים מיוחדת אם המסתכן ואם אתה לא יצרת הסיכון ואם אין לך חובה מכוח תפקיד מסוים בינך לבין האדם שנמצא בסיכון אין חובת זהירות מושגית. כלומר, יש שיקולי מדיניות למה לא לחייב אותה באחריות. אם החובה שלך מוגדרת כחובת טלפון החוק גם מגדיר לך מה היא החובה וגם אתה יוצא ידי חובה. גם אם לא קפצת בצורה אקטיבית אף אחד לא יוכל להגיד לך שהפרת את החובה בגלל הנסיבות הללו. הרעיון הוא שאנחנו לא רוצים להטיל נטל חבות נזיקית כשהוא צופה באירוע. בארה"ב בכלל אומרים לו שזה לא עניינו. אנחנו נעריך מוסרית חברתית את הפעולה ואף נשמש מנגנון החזרה של כספים שהוציא אבל לא נחייב אותו.

גם חוק לא תעמוד על דם רעך וגם הפסיקה שקשורה לאותה נקודה מסייעות לאותה פעולת הצלה. מסייע במובן של החזרים על נזקים שנגרמים בפעולת ההצלה. סעיף 5 בחוק עשיית אושר ולא במשפט אומר לי שאם הוצאתי הוצאות תקבל אותן בחזרה. החוק אומר שאם פעלתי על סמך סעיף 1 ונגרמו לי נזקים או היו לי הוצאות ביהמ"ש יכול להגיד למי שיצר את המצב המסוכן שהוא יחזיר את הכסף למציל. אפילו אם זה הניזוק הוא יכול להגיד לו שהוא יצא מצב מסוכן לעצמו תחזיר את הכסף למציל. זה יכול לעורר שאלות בעניין זה. החובה שקבועה בחוק לא קשורה לרצון המוצל. המוצל יכול ללכת ברחוב, למשל אישה זקנה שמיליון אנשים עוזרים להצילה כשהיא עוברת בכביש, אגב כך נגרמו נזקים למצילים, אפשר לחייב אותה. היא בכלל לא רצתה את העזרה.